עיני כל העולם, היום יותר מתמיד, נשואות אל עבר ישראל. הכל התחיל לפני כמה אלפי שנים שהחליטו מי שהחליטו לרדוף אותנו
ולהרוג אותנו רק משום היותנו יהודים וזו עדיין לא הבעיה, הבעיה היא שאנחנו משכבר הימים החלטנו לא ללכת כצאן לטבח,
אז אנחנו אומנם לא רבים אבל מצויידים בכל הנדרש מבחינה שכלית להתמודד עם שמולנו,לזה דאג כמובן ההוא שלמעלה
והבעיה דרך אגב היא שלהם.
אני מדגיש את הפן השכלי לא בצורת הלל כמובן אלא כעובדה שבזכותה אנחנו עדיין כאן, לאורך כל ההסטוריה ניסו רבים ושונים לקטול אותנו באין ספור צורות, באכזריות לא נתפסת, מגייסים את כל האמצעים שלרשותם ותמיד עם שנאה לא מוסברת, עם רצח בעיניים.
אני זוכר מאז ומתמיד את אותה תמונה חוזרת כשאני יושב מול הטלוויזיה ועל המרקע רצות תמונות של המון גועש שורף דגלי ישראל וצועק
"מוות ליהודים" אבל לא מה שהם צועקים או איך שהם נראים מטריד אותי,אופנה זה עניין אישי,אלא איך.. הם באמת מתכוונים לזה,
המבט בעיניים ושפת הגוף שלהם אומרים ביחד רצח. ואנחנו שרוב חגנו( חנוכה,פורים,פסח..) נחגגים בעקבות העובדה שמישהו ניסה להשמיד אותנו ושרדנו לספר נלחמים מנגד, תמיד מעטים מול רבים אבל עם אומץ ונחישות וחריפות שכ"כ אופיינים רק לנו,לא חסרות
דוגמאות לצערי, דפדפו במורשת הקרב שלנו או עיינו בערך פעילות צה"ל בשנים האחרונות(ואני לא נכנס לאם זה נכון או לא).
אני לא בא לקרוא לנו מלאכים ולהם אוכלי אדם ושוב דעתי בנושא זה אינה חשובה...
אלא פשוט מעלה כמה עובדות על הדף, נמאס לי מכל אלה שקמים להשמידנו ומרימים גבה שאנחנו לא חושפים צוואר ועוד יותר נמאס לי מאלה שהבעיות שלהם מתחילות באיך להתאים את הנעליים לצבע של האוטו ונגמרות בלשלוח 6 כבאיות ו300 שוטרים לחלץ חתול מהעץ
והם אלה שמבקרים אותנו במקביל לשליחת כוחות לכל חלקי העולם לדרוש את מה שכלל לא שלהם ושוב איני נוקב בשמות.
לפני ימים לא רבים החליטו ספינות לא רבות לחצות קילומטרים רבים של מים אל עבר מדינה קטנה כשהן נושאות בבטנן דברי מזון "שופרא דשופרא" , צוותי בידור ואנשים נחמדים סתם ככה ,אך החליטו הם מבעוד מועד שאת אלה המטעמים ושאר דברי הערך יקבלו רק אנשים נחמדים שנמצים במקום קסום שנקרא עזה ואלה בינת אל יהוד אסור שיגעו בדיוק מאותה סיבה הקיימת משכבר הימים,אלה בינת אל יהוד.
אני מסכים שזה מטומטם אפילו עד רמה של מבוכה אז אני אפילו לא אמשיך,הבנתם את הרעיון , עצוב אבל יש אנשים שחושבים בדיוק ככה.
אנחנו את שהיינו צריכים לעשות עשינו,להגיד נכון לא נכון,מקצועי או לא, מי אני שאשפוט? ושיגידו מה שיגידו כולם כמו תמיד הרצון להאמין ולתת הזדמנות לאלה שמולנו ניכר בירידת כוחותינו עם אקדחי צבע אל תוך המון מטורף מצויד בכלי הנשק הגרועים ביותר, אותם כלים שכשמתמשים בהם על המרקע באיזה סרט,קול הניפוץ ומראה הדם גורמים לנו להפנות מבט וצמרמורת עוברת.אז כל אלה שיושבים בוועדות החקירה ובאולפני הטלוויזיה ושוב אני לא שופט,אפילו מכבד את רובם ובכל זאת בואו נוריד אתכם אל תוך המון גועש כשאתם רואים את חבריכם מוטלים לכל עבר בואו ונבחן את תגובתכם אז. וזה צובט לראות כי אין בעולם כולו חיילים כמו שלנו,עם מוסר וערך לחיי אדם ולא שאנחנו לא טועים ובטוח יש בתוכנו כאלה שסרחו אבל כל מדינה בעולם שאני יכול לחשוב עליה כולל ה"נטרליות" שביניהן היתה מגיבה תגובה חריפה,אלימה מול כל הרוצה לפלוש למרחב הטריטוריאלי שלה שלא לדבר על מדינה רווית מלחמות,פיגועים,מעשי שנאה,מדינה שמי שלא גדל בה לא יבין,לא יבין לעולם שקיימת האפשרות שנלך לסרט,לאכול פיצה או סתם נחטט באף ברחוב ואולי לא נחזור הביתה, אולי נתפוצץ לאלפי חתיכות או סתם נידקר או נידרס בקטנה. מדינה שפיצצה לחיילים שלה כ"כ הרבה תיקים בתחנות אוטובוס כי בעליהם נרדמו מריירים על ספסל שכן,מדינה שנלחמת על חייה עקב זהותה ותו לא, מדינה ששולחת חיילים אל תוך המון גועש הקורא להשמידם מצויידים באקדחי צבע.
מדינה שעכשיו יותר מתמיד צריכה לגבות את חייליה ולהבהיר להם שאנחנו כאן בשבילם כמו שהם בשבילנו,אחרת לא יהיה מי, הרי אם תחשבו על זה אלה שמולנו לעולם לא יעלמו והסיבות להשמידנו תמיד יצוצו כיש מאין וזה די קשה להבין את זה כי סולמות הערכים שלנו כנראה מקבילים,אז מי שנשאר לנו הם אנו עצמנו,כולנו לבשנו מדים וכיכבנו בפרשה מסוימת,ישראל כמו שאמרנו רווית דוגמאות. אז עכשיו זה הם בגלל הגיל ובגלל הכישורים ובגלל שאבא שלהם וסבא שלהם עשו אותו הדבר ועכשיו זה אנחנו כל אחד בספתו הוא צריך לקום ולצאת גם אם זה מאיזור הנוחות ולהפגין תמיכה במיטב בנינו,במלח הארץ, כי אם לא אנו לנו מי לנו?
ויודעם מה,נמאס לי מכל אלה שלא מסתגלים לעובדה שאנחנו בוחרים בחיים ואנחנו כאן להישאר ונעשה כל שנוכל עם מה שברשותנו וזה נראה לי די לגיטימי ע"מ להמשיך ולשרוד וצבא ההגנה לישראל ואני לא משתמש בקיצור צה"ל כי ההגנה והעובדה שנבחרה דווקא מילה זו הם הדגש,צבר מספיק ניסיון וכלים להתמודד עם כל אתגר אז אני רק אומר שיפסיקו יפי הנפש להיות מופתעים מהיותם רטובים כל פעם שהם רוקדים בגשם!
יודעים ממה יותר נמאס לי? נמאס לי מזה שכשתסתיים הפרשה הזו והיא תסתיים גם אם זה אומר מלחמה כוללת ואני בכוונה מקצין כי לא התוצאות של הפרשה הזו גם אם מאוד חשובה,חשובות, אלא מה שיקרה אח"כ. מנחשים? זה ידוע מראש,נחזור להרוג האחד את השני בכל דרך אפשרית,אם זה בכבישים,על תא טלפון, כי קראת לו מניאק ואתה מניאק דרך אגב, חרדים חילוניים, השטנץ הקבוע.
וסתם לא בא לי שזה יגמר וסתם בא לי שנסתדר בלי קשר לעובדה שרוצים להרוג אותנו או כל אסון לאומי אחר,יש בזה משהו מחייה להרגיש פתאום חלק ממשהו גדול, חזק, שעומד על שלו, בשבילי במיוחד בשל העובדה שמדובר בזהות שלנו.
מבינים? מיטב בנינו עומדים מול מה שעמדנו אנו ויעמדו בניהם של בנינו, אומנם ישתנה הנשק, הרקע ואולי השם של מי שמולנו אבל הרעיון אותו רעיון ועדיין עם כל הנסיון שרכשנו בזמן הפרסומות אנחנו עדיין מפקששים.
את שכנינו הטורקים בטח עוד נבקר פעם ולו רק בשביל להביא עוד איזה ברז או להגיד דפקנו אותם אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי.
האם כוחו של הרגל ינצח גם הפעם ואחרי שתיגמר כל המהומה תתחיל המהומה האמיתית?
ימים יגידו.
